היי דרומה

שני אלופי משנה במילואים, מולטי-מיליונר וחשב כללי לשעבר באוצר עומדים מאחורי פרויקט הענק של הממשלה לשינוי פני הנגב, שהיקפו 17 מיליארד שקל

מוטי בסוק 11.01.2006

הנגב, על מרחביו העצומים, נותר שומם ברובו מאז קום המדינה, וגרוע מזה – רחוק מלבם של מרבית אזרחי ישראל. ה-20 בנובמבר 2005 עשוי להוות את נקודת המפנה. ביום זה אישרה הממשלה תוכנית לאומית אסטרטגית, בעלות של יותר מ-17 מיליארד שקל, לפיתוח הנגב. התוכנית תתפרס על פני עשר שנים. מאחורי התוכנית עומדת עמותת "דרומה" שבראשה ארבעה אישים, כמה מהם מוכרים יותר, אחרים מוכרים פחות.

תוכנית עשר השנים (2015-2006) לפיתוח הנגב, המקיפה את כל תחומי החיים בדרום, היתה צריכה לתפוס כותרות. במציאות הישראלית היא נדחקה לשולי החדשות. כמה מאמצעי התקשורת החשובים העדיפו שלא להתייחס אליה כלל. אולי מכיוון שהנגב הוא עדיין מחוץ לזרם המרכזי של החדשות בישראל, אולי משום שהממשלה וגורמי שלטון אחרים קיבלו במשך השנים החלטות רבות בנושא הנגב, ורובן המכריע נותר על הנייר.

בלי עמותת דרומה, המוגדרת כמלכ"ר, תוכנית עשר השנים לנגב לא היתה קיימת. ובלי דרומה, התוכנית שאושרה בממשלה לא תקרום, קרוב לוודאי, עור וגידים. לפיכך, כדאי לעשות קודם כל היכרות עם ארבעת בכירי העמותה: אל"מ (מיל') טל דיליאן, אל"מ (מיל') חיים בלומנבלט, ניר גלעד ואיתן ורטהיימר.

דיליאן, יזם היי-טק מצליח, שירת 25 שנה בצבא, בין היתר במערך הלוחם הסודי במודיעין וכראש יחידת טכנולוגיה סודית בחיל, המייצרת הרבה אנשי היי-טק. דיליאן נחשב להבטחה גדולה בצבא. הוא זכה לאמונם של ראש הממשלה, אריאל שרון, ושר הביטחון, שאול מופז, עוד מתפקידו הקודם כרמטכ"ל. דיליאן הקים את "עתידים" – פרויקט המכשיר צעירים בפריפריה לקראת לימודים אקדמיים – עם אבנר ברזני, כיום נציב קבילות חיילים בצה"ל.

בלומנבלט, המשמש מנכ"ל דרומה, היה איש תכנון אסטרטגי ביחידות טכנולוגיות בחיל מודיעין, ושימש ראש מחלקת תכנון אסטרטגי ותשתיות באגף התכנון של צה"ל. גלעד היה עד 2003 החשב הכללי באוצר, וכיום הוא המשנה למנכ"ל חברת הביטוח מגדל. ורטהיימר, בנו של סטף ורטהיימר, הוא מולטי-מיליונר ומכהן כיו"ר דרומה. מדובר בחבורה מגובשת, עם מהלכים בכמה מהמקומות הנכונים, כולל מקומות בהם מתקבלות ההחלטות.

דרומה הוקמה באוקטובר 2004. תקציבה בא מתרומות, בשלב זה רובן של ורטהיימר, ומהשותפות האסטרטגית שנוצרה בהמשך עם הסוכנות היהודית. הרעיון להקים את דרומה ולפעול לפיתוח הנגב החל להתגבש בקרב חבריה חודשים רבים לפני הקמתה. לארבעת המייסדים היה ברור כי בעידן שאחרי השטחים, פיתוח הנגב צריך לעמוד במקום גבוה ביותר בסדר היום הלאומי של ישראל.

נכס אדיר שלא עושים בו שימוש

בלומנבלט: "פיתוח הנגב הוא צורך לאומי חיוני. הנגב תופס 60% משטח ישראל, אבל חיים בו רק 8% מתושבי המדינה. צפיפות האוכלוסייה בין חדרה לגדרה היא מהגבוהות בעולם. לא סביר שלמדינה יש נכס אדיר כמו הנגב והיא לא עושה בו שימוש. פיתוח הנגב הוא לא צורך של תושבי הנגב, הוא צורך של המדינה. בנגב נכסים אדירים שהמדינה עושה בהם שימוש חלקי, כמו אוניברסיטת בן גוריון, מכללת ספיר, המרכז הרפואי סורוקה, ומפעלים כמו נטפים, וישי, טבע, כימיקלים ומוטורולה.

"זאת ועוד, מרבית הנכסים האסטרטגיים של המדינה מרוכזים בשטח מצומצם במרכז. ברור שנשק להשמדה המונית או טרור-על, אם ינסו לפגוע בישראל, יכוונו למרכז הצפוף. ריכוז כל הנכסים באזור אחד הוא חולשה אינהרנטית. בנוסף, פיתוח הנגב יביא לצמצום הפערים הכלכליים-חברתיים במדינה".

מהרגע הראשון כיוונו דיליאן, בלומנבלט, גלעד וורטהיימר גבוה, למהפכה בנגב. המה והאיך לא היו ברורים, אבל היעד היה חד-משמעי: תוכנית-על, רב-תחומית, לשינוי הדרום. ההובלה הוטלה על בלומנבלט. "קראתי וקראתי בלי סוף על הנגב, מה עשו קודם, מה מתכוונים לעשות", הוא אומר. "הנגב כיום לא נראה כמו שרצינו שייראה, אבל בכל זאת קרו בו במשך השנים הרבה מאוד דברים, ביוזמה פילנטרופית וביוזמת הממשלה. כבר מההתחלה התברר לי שיש המון תוכניות מגירה לנגב. כך למשל מצאתי תוכנית משנות ה-80, של הרצל שפיר (לשעבר מפכ"ל המשטרה), להבאת 400 אלף עולים לנגב. למדתי את התוכניות, ניסיתי להבין מדוע הצליחו או נכשלו. למדתי הרבה גם מדו"חות מבקר המדינה על הנגב. נפגשתי עם אנשים שעשו תוכניות, ועם אנשים שחיים בנגב.

לא ממציאים את הגלגל

"די מהר היה ברור לי ולחברים בדרומה, כי מה שחסר לנגב זה תוכנית כוללת, אינטגרטיווית, ארוכת טווח ונשימה. החלטנו להתמקד בארבעה תחומים: חינוך, תשתיות פיסיות, פיתוח כלכלי ותעסוקה, והתיישבות ומגורים. בהמשך הוספנו עוד תחום, קהילה ומנהיגות. הקמנו חמישה צוותי עבודה, אחד לכל תחום. נעזרתי ברבים, בהם נחמיה חסיד, לשעבר יועץ כלכלי במערכת הביטחון, וכיום איש אוניברסיטת באר שבע; איש התכנון בארי הולצמן; ד"ר נילי שחורי, ודיוויד אלכסנדר מחברת מקנזי.

"עקרון יסוד שלנו היה שאנחנו לא ממציאים את הגלגל. אם יש תוכניות העולות בקנה אחד עם המתווה שלנו, אדרבא, נאמץ אותן, אולי עם שינויים. בפועל התבססנו על תוכניות קיימות. רק חלק קטן מהתוכניות הן שלנו".

דיליאן: "הגדרנו שלושה מדדי הצלחה לעוד 10 שנים. בנגב חיים כיום 530 אלף תושבים. היעד ב-2015 צריך להיות מיליון תושבים. התוצר לנפש, שכיום נמוך בעשרות אחוזים מהתוצר במרכז, צריך להיות שווה ולעמוד על 25 אלף דולר לנפש (כיום התוצר הממוצע בישראל הוא 17.3 אלף דולר, מ"ב). אחוז הסטודנטים מהנגב ביחס לאוכלוסיית האזור צריך להיות ב-2015 זהה לאחוז במרכז. אם התוכנית תבוצע נגיע קרוב לחזון המקורי, 900 אלף תושבים בנגב וסגירה של 60% מפערי השכר. לא נסגור את הפערים ב-100% עקב בעיות התעסוקה והשכר בקרב הבדווים".

לדברי בלומנבלט, "הבדווים יהיו חלק מכל התוכניות לפיתוח הנגב. זו אוכלוסייה שנמצאת בתחתית החברה בישראל כמעט בכל חתך. כדי שהתוכנית תצליח לשפר את מצבם של הבדווים, צריך להדגיש שני תחומים, חינוך ותעסוקה, תוך דגש על הנשים. היו בדווים בצוותי העבודה שלנו. התוכנית תביא את הבדווים למקום אחר, בכל הפרמטרים, כולל דיור, חינוך ותעסוקה. המטרה היא להפוך את הבדווים לחלק מהריתמוס של הנגב".

שיתוף הפעולה בין דרומה לממשלה היה מוצלח. בלומנבלט: "באוקטובר 2004 התחלנו לדבר עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אילן כהן. הוא רצה לעשות משהו בנגב, והיו לו רעיונות. הראייה והפתיחות שלו איפשרו את המהלך. החוויה הממשלתית הכוללת שלנו, חרף כל האזהרות המוקדמות, היתה חיובית. כשקם משרד המשנה לראש הממשלה, שמעון פרס, לנגב ולגליל, הזהירו אותנו, 'עכשיו הכל ייהרס'. בפועל, הפגישה שלנו עם משרד המשנה היתה חיובית וחמה, לטובת הנגב. כולם רצו לפעול יחד".

אור ירוק מנתניהו

דיליאן: "בישראל לא רגילים לתכנון אסטרטגי, אבל לנו היה ברור כי בלי תכנון כזה נתקשה לעמוד במשימה. המדינה היתה בתמונה בשלב די מוקדם, עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה כהן ואגף התקציבים בראשות קובי הבר. בנימין נתניהו נתן אור ירוק. ביקשנו תקציב של מיליארד דולר לפיתוח הנגב לעשר השנים הקרובות. נתניהו אמר, 'יש לכם. בממשלה אין עבודת צוות. אם תרתמו את משרדי הממשלה לעבודת צוות, אתם גדולים'. לאחר שהקמנו את הצוותים באפריל, צירפנו למהלך את משרד ראש הממשלה, המשנה לראש הממשלה, האוצר והתמ"ת".

בספטמבר הניחו כהן, הבר ואפרת דובדבני, מנכ"לית משרד המשנה לראש הממשלה, את התוכנית על שולחן הממשלה, כולל פריסה תקציבית רב-שנתית, מועדים ומחירים.

שכונות יוקרה בערד

לדברי בלומנבלט, שלב האינטגרציה היה מורכב: "השאלה היתה איך מחברים את מסקנות הצוותים לשלושה ממדים – גיאוגרפי, זמן ותוכן. התוכנית הסתכלה על השלם. אם עשית מהפכה רק בתשתיות, לא עשית דבר. אם הרכבת תיסע מתל אביב לבאר שבע ב-45 דקות, אז אולי הסטודנט יחזור כל יום לתל אביב, ואתה הרי רצית להשאיר אותו בבאר שבע. את זה תעשה אם תשלים את כל המרכיבים האחרים.

"מהי אינטגרציה? לפי התוכנית, יחידת המחשב המרכזית של צה"ל ויחידות הטכנולוגיה של אמ"ן יירדו לצומת שוקת, ליד באר שבע. במקביל, בבאר שבע יוקם, מול האוניברסיטה, פארק טכנולוגיה. כביש חוצה ישראל (כביש 6) יוארך עד קרוב לעיר, לצומת שוקת. לכאורה מדובר בשלוש תוכניות שלא קשורות זו בזו, אבל הן בהחלט קשורות. לפי רציונל התוכנית, לנושא ההיי-טק יהיה עוגן השכלתי באוניברסיטה, מולה יוקם פארק היי-טק. יחידות הטכנולוגיה המתקדמות של צה"ל יהיו בצומת שוקת, בסמוך לפארק היי-טק קיים בעומר. כולם ליד כביש 6.

"דוגמה אחרת לאינטגרציה: בסיס חיל האוויר בנתב"ג יורד לנבטים, כולל המפעל האזרחי לתחזוקת מטוסים. מדובר ב-700 משפחות עובדים, פלוס טייסים, פלוס אנשי קבע, פלוס חיילי סדיר. טיסות התובלה של צה"ל יעברו לנבטים. המטרה להשאיר את רובם, פוטנציאל של 2,000-1,000 משפחות עם הכנסה בינונית-גבוהה, בערד ובאזור. מעצ תהפוך את כביש 31, צומת להבים-צומת שוקת-ערד, לכביש בן ארבעה נתיבים, ובכך תשנה את תמונת התחבורה לערד וממנה. בצומת שוקת כביש 31 יתחבר לכביש 6. תחושת הניתוק של תושבי ערד תיפסק. בערד נדל"ן ייחודי על הגבעות המזרחיות, עם נוף עוצר נשימה. המטרה היא להקים שם שכונת מגורים יוקרתית. במקביל, התוכנית מדברת על השקעה בחינוך. החיבור בין הצבא, התחבורה, החינוך והמגורים הוא חלק מרציונל התוכנית שלנו לפיתוח הנגב. עיר הבה"דים מתוכננת לקום בצומת הנגב. מדובר במעבר בסיסי ההדרכה של צה"ל מאזור המרכז לנגב, עם כ-10,000 חיילים, רובם בסדיר".

לדברי דיליאן, "החלטת הממשלה מנובמבר 2005 טובה. היא מגדירה לוחות זמנים ותקציבים. ב-2006 יוקצבו לנגב כמיליארד שקל. בשנים הבאות התקציבים יגדלו. מחנות צה"ל יירדו לנגב. מעצ תסלול שלושה כבישים שלדעתנו הם חיוניים. הרכבת תוסיף בתוכנית החומש השנייה שלה קווים חשובים. נבטים יתחיל לפעול ב-2009. ב-2010 המודיעין, על יחידות הטכנולוגיה שלו, יפעל בין שוקת לאוניברסיטת באר שבע. פיתוח הנגב הוא בקונסנזוס, ולא חשוב מי יהיה ראש הממשלה ומי שר האוצר".

"הפוליטיקה לא תהרוס את הפרויקט"

אחת הבעיות של מדינת ישראל היא מספר התוכניות שמצאו את דרכן למגירה עקב מחלוקות פוליטיות. דיליאן לא סבור כי התוכנית לפיתוח הנגב תיתקל בקשיים כאלו: "אני בספק אם הפוליטיקה יכולה להרוס את הפרויקט. מה שכן יכול לפגוע בפרויקט זה חוסר יציבות. התפקיד של דרומה הוא לדאוג שנושא הנגב לא יירד מראש סדר היום הלאומי בשנים הקרובות. שאלה אחרת היא הקשר בין יהדות העולם וישראל. חשוב לנו מאוד שהיהודים יהיו בפרויקט".

לדברי דיליאן, "עכשיו צריך לחזור לממשלה עם תוכנית עבודה. אם לא כעת, בשל הבחירות, אז במאי. רמת חובב חייבת לתת תשובה חד-משמעית שהכל נקי. חמש המדידות החודשיות האחרונות הראו שהמקום נקי לגמרי. בלי ודאות שהמקום נקי לחלוטין הצבא לא יירד לדרום. ראש הממשלה עומד על כך שהצבא יירד לנגב. פארק היי-טק באוניברסיטת באר שבע תוקצב כבר השנה. הממשלה זזה. הדברים זזים. בנבטים בונים מסלול ב-1.6 מיליארד שקל. התוכנית כוללת גם הרחבות עירוניות, למשל הקמת שכונת יוקרה על המצוק בערד שפונה לים המלח, ושיקום נחל באר שבע והפיכתו לפארק עם מגורים יוקרתיים סביבו. אנשים איכותיים רוצים להגיע לדרום, ואנשים מהדרום ירצו לגור בשכונות החדשות. יש תוכנית שלמה לשיקום שכונות. אנחנו רוצים לשקם את שכונה ד' שליד אוניברסיטת באר שבע, מהשכונות הקשות בעיר, ולהפוך אותה לשכונה אוניברסיטאית, כמו רמת אביב בתל אביב. יש הרבה מחלוקות על כסף וביצוע. אנחנו מנוע עזר מאוד חשוב לתוכנית, בין השאר מכיוון שאנחנו לא מאיימים על אף אחד".

"יש לנו שירות ציבורי מצוין, צריך רק לתעל אותו"

בעמותת דרומה החליטו לאחר ההקמה להתמקד בארבעה תחומים: חינוך, תשתיות פיסיות, פיתוח כלכלי ותעסוקה, והתיישבות ומגורים. בהמשך נוסף עוד תחום, קהילה ומנהיגות. העמותה הקימה חמישה צוותי עבודה, אחד לכל תחום.

דיליאן: "בצוותים היו הרבה מאוד מומחים. בראש כל צוות הצבנו יו"ר חיצוני. ד"ר שמשון שושני, לשעבר מנכ"ל משרד החינוך, עמד בראש צוות החינוך. עזרה לו אדוה אשל-רבינוביץ מדרומה. בצוות השתתפו גם עמירה חיים, לשעבר מנהלת מחוז דרום במשרד החינוך וכיום מנכ"לית המשרד, וגילה נגר, מנהלת המחוז.

"בראש צוות ההתיישבות ומגורים עמד ישי שכטר, ראש האגף האסטרטגי בקרן קיימת לישראל (קק"ל). לידו פעלה רוני פלמר, מתנועת אור להתיישבות בנגב. בראש צוות התשתיות עמד אמנון בן דהן, איש דרומה, תושב ערד. צוות של מקנזי ריכז את נושא הפיתוח הכלכלי. ד"ר נילי שחורי ואדוה ואשל-רבינוביץ עמדו בראש הצוות לנושא המורכב של קהילה ומנהיגות אזורית.

"כל צוות היה מתואם עם איש התכנון הבכיר במשרדי הממשלה הרלוונטיים, כולל במינהל מקרקעי ישראל. בחמשת הצוותים היו גם אנשים מהשטח, מקק"ל, מהסוכנות, מאוניברסיטת באר שבע, מהרשות לפיתוח הנגב, ונציגים של האוכלוסייה הבדווית".

בלומנבלט: "עבודת חמשת הצוותים התחילה באפריל 2005. בשלב מסוים הבנתי שחסר לנו צוות לבריאות. בהמשך קם גם צוות לרווחה. דרומה היא גוף קטן, שמונה אנשים וחצי. בשבעת הצוותים השתתפו עשרות אנשים. כולם מקצוענים. היה שילוב יוצא מהכלל טוב בין אנשי המקצוע, משרדי הממשלה, אנשי אוניברסיטת באר שבע והבדווים. הצוותים עבדו במקביל. אחת ל-3.5 שבועות התכנסו ראשי כל הצוותים ואנשי מקנזי לישיבת עבודה ארוכה, 8-7 שעות, כדי לסכם את מה שנעשה ומה שצריך להיעשות עד הפגישה הבאה".

לדיליאן יש זכרונות טובים מהמפגשים עם נציגי הממשלה: "העבודה שלנו עם השירות הציבורי העלתה כי יש לנו סיביל סרבנט מצוין, צריך רק לדעת לתעל אותו. על אף שכהן והבר היו מאוד עסוקים בהתנתקות, הצלחנו להיפגש איתם אחת לחודש ולהתקדם. אנשי משרדו של פרס, שלא היו עסוקים בהתנתקות, היו פנויים ומאוד עזרו לנו. לכל ישיבת שרים בנושא הנגב הגענו כשכל הגורמים מסכימים. את המחלוקות ידענו לפתור קודם".

לחצו לקריאת הכתבה המלאה